הסדר חובות לסובלים ממחלות נפש

הסדר חובות לסובלים ממחלות נפש

רבים מהפונים למשרדינו בבקשה לסייע להם להסדיר את חובותיהם סובלים ממחלה נפשית .
במחלה נפשית, בין אם מדובר בהפרעה דו קוטבית, סכיזופרניה, או אחרת מלווה במצבים של התקפים לבזבוז של כספים ללא הבנה ולכניסה לחובות.
" התנהגותו של החולה בזמן ההתקף מתאפיינת במעשים נמהרים, שהוא עלול להתחרט עליהם לאחר מכן בזבוז ראוותני של כספים ורכישת חפצים יקרים ומיותרים".
בחברה שבה נהנתנות היא נורמה, שכר הוא לרוב ברף המינימום והרבה מבין אלה הסובלים ממחלת נפש חיים מקצבת ביטוח לאומי בלבד. לא מפליא איפוא שכדי לעמוד ביוקר המחייה, הנאה ממחשב, אינטרנט, פלאפון, וקניות, בעוד שבלקיחת הלוואה היד קלה על ההדק, אנשים כל שכן אלה הסובלים ממחלות נפש שרויים בחובות.
לא אחת אנחנו שומעים פרסומת כזו או אחרת, קח הלוואה היום התחל לשלם בעוד חצי שנה, קח הלוואה עכשיו שלא קשורה לחשבון הבנק שלך, קח הלוואה בלחיצת כפתור וסע טייל בעולם וכד'.
לא רק זאת אלא שגם הבנקים נרתמים ו"עוזרים ללקוחותיהם" לחיות טוב יותר ולהתאבד למעשה כלכלית.
לא אחת אנחנו מקבלים תעודת רופא אשר בה נכתב מפורשות " במצב של אפיזודה פועל מתוך עולם פנימי פסיכוטי ואינו מסוגל לנהל את כספיו ושיקול הדעת לגבי הוצאות כספים משובש הבנה…."
אך גם שיש אחריות לבנק להכיר את הפרופיל של הלקוח שלו, כך שהוא יודע מי משתכר שכר מעבודה ומי רק מקצבה של ביטוח לאומי. מי מתנהל מפזיזות ומי צריך לזמן לסניף כל פעם שמבקשה הלוואה כדי לכוונו. במציאות הרי שהבנקים וחברות מסחר למיניהם חיים מהריביות הגבוהות הצמודות להלוואות וככל שאותו לקוח יזדקק הרי שעוד יגדילו להציע המרת ההלוואה, הגדלת המסגרת ומתן הלוואה גדולה יותר. אשר זו ברוב המקרים מביאה את הלקוח שלו לאובדן כלכלי בים חובות שאינו עומד בו. כל שכן, הסטרס שנוצר לו מאי יכולתו לפרוע את הלוואותיו מחמירות את מצבו הבריאותי המתלווה לרוב ביותר מצבי אפיזודה ושוב ככדור שלג ביותר בזבוז כספים.
במקרה קיצוני בו טיפלנו במשרדנו הבנק נתן ללקוחה אשר חולה במחלת סכיזופרניה וחיה מקצבת ביטוח לאומי בלבד, 14 הלוואות בתוך חודשיים! אשר הכניסה אותה לחובות אשר לא יכלה לעמוד בהם יותר מתוך הקצבה הזעומה שלה. באותו מקרה הגענו בדיון להסכם עם הבנק אשר הסכים לשאת באשם תורם של 70% .
חשוב לנו כחברה לסייע בשיקום כלכלי של אותם פרטים , לשים להם גבולות ברורים וללוותם להתקיים בהכנסה שיש להם ולא לסמא את עיניהם במה שלעולם לא יוכלו לעמוד בהם. מכאן מבורכות הליכי פשיטת הרגל הנותנת יד לאותם אנשים השרויים בחובות עמוקים וצועדת איתם יד ביד ללמדם כיצד לחיות חיים מספקים ללא התאבדות כלכלית. כך גם הסיוע של עמותת פעמונים ועמותות אחרות המלוות את אותם אנשים שעיניהם סומאו, ואשר לא יכלו להבין בין אם בגלל מחלה נפשית שמשבשת הבנה בזמן אפיזודה ובין אם היו צעירים חסרי ניסיון או כל סיבה אחרת, כיצד לחיות חיים חדשים בהתאם לאפשרותם ובכך להימנע מעיקולים, מכתבי התראה, בקשה להוצאת מיטלטלין וכל אשר יוצר לחץ נפשי אשר גם הבריאים בינינו היינו מפתחים מחלות בשל הסטרס המלווה מאי יכולת הפירעון.
לעניין זה אסיים בדבריה היפים של כב' השופטת דרורה פלפל בעניין (ת"א) 2150/08 בנק מזרחי-טפחות בע"מ נ' אורלי הרן:
" הבנק אמור לשמש אפוטרופוס למתאבד הכלכלי: כשם שבדין הפלילי יש חובה מכוח הדין למנוע התאבדות פיסית, אזי מכוח חובת האמון והנאמנות המוגברת שבין הבנק לבין לקוחו, מכוח חובת תום הלב והדרך המקובלת, בשלב שהבנק מגיע למסקנה כי התנהלות הלקוח בין בעצמו ובין באמצעות בא-כוחו, לא רק שמסיימת את כל הביטחונות אלא עוד לפני כן, עלולה לגרום בזמן קצר להתאבדות כלכלית של הלקוח, יש לעצור את פעילותו של הלקוח בחשבון".

שתף את הכתבה

זץ& בנאו משרד עורכי דין ומגשרים במשפחה. מתמחים במגוון תחומים ובינהם: גירושין ומשפחה, דיני משמרות, תעבורה, הוצאה לפועל ועוד המשרד מספק שירותי עריכת דין ברמה גבוהה, תוך מתן דגש על מקצועיות, אמינות ויחס אישי.

מאמרים אחרונים​

צור קשר

  • כתובת: רח' סן מרטין 3, ת.ד. 668 לוד
  • טלפון: 08-9244220
  • פקס: 072-3377320
  • office@zats.co.il

© 2018 All rights reserved​

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן