מזונות ילדים

תביעת מזונות:

ס' 3 לחוק תיקון דיני משפחה, מזונות קובע כי אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן/בת זוגו על פי הדין האישי החל עליו. אם הנתבע הוא יהודי צריך לראות האם האב חייב מזונות לילד שלו מכוח הדין היהודי.

הדין העברי מטיל מספר מעגלי חבות במזונות על הורי קטינים: מזונות מדין חובה מזונות מדין צדקה. עד לגיל 6 שנים, חב האב חבות מוחלטת במזונות ילדיו הקטינים, מכוח תקנות חכמים, מתקנת אושא משנת תש"ד, שיצאה מאת הרבנות הראשית ומכוח פרשנות הדין העברי בפסיקת בית המשפט העליון. מעבר לגיל 6 שנים, חל דין צדקה על שני ההורים.

בחודש יולי 2017 יצאה תחת ידו של בית המשפט העליון הלכה חדש בבע"מ 919/15 בעניין פלונית נ' פלוני, שם הושם דגש הן על עיקרון השוויון והן על עיקרון טובת הילד תוך איזון בין גובה הכנסות הצדדים וזמני השהות.

"לדידי, על מנת מחד, להביא בחשבון הן את עיקרון השוויון והן את טובת הילד, הרי שיש לאזן בין הכנסותיהם של ההורים, יכולותיהם, וזמני שהייתם עם הקטינים, כך שבתחילתו של כל חודש, יהיה לכל אחד מן ההורים סכום מספק, שיווני, ומאוזן ככל הניתן, באמצעותו יוכלו הקטינים, באמצעות כל אחד מהוריהם, להיטיב את מצבם האישי, הכלכלי והרגשי הרצון והניסיון.

כב' סגן הנשיאה השו' פישר תלה"מ 7531-05-17 פלונית נ' פלוני.

בדבריו קובע  כב' השו' פישר כי פירוש פסק הדין קובע כי על בתי המשפט להביא למצב שבו שני ההורים יוכלו להתקיים בכבוד וכן יהיה בידיהם מספיק כסף כדי לתת לילדים את אותם הצרכים להם הורגלו עוד לפני שהצדדים נפרדו.

לכן, כיום בעת הגשת תביעת מזונות עבור קטינים מעל גיל 6, יש לקחת בחשבון את הכנסות של שני הצדדים, מכל מקור שהוא, לרבות שכר עבודה, עסקים ונכסים וכן את זמני השהות של הילדים אצל כל צד.

יש להבחין בין המושג "זמני שהות" לבין המושג "משמורת". גם זמני שהות שוויוניים, אין משמעם בהכרח משמורת משותפת, שהרי משמורת משותפת משמעה אף גזברות משותפת .

       כב' השו' ארז שני בתהל"מ 53712-11-16

בעבר היה נהוג להגדיר "משמורת" אולם לאחר פסק הדין בבע"מ 919/15 השתנה השיח והיום בוחנים ביתי המשפט לענייני משפחה מהו משך הזמן בו שוהים הילדים אצל כל צד.

חשוב להדגיש, מדובר במזונות לילדים הקטינים למימון צרכיהם היומיומיים ולא נועדו לממן את ההורה המשמורן!

תביעת מזונות עצמאית של קטין:

במקרים מסוימים ניתן לתבוע מזונות עבור קטינים על אף שנחתם הסכם בין בני הזוג ואף לאחר שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין. בפסיקה נקבע כי ניתן לתבוע תביעה עצמאית בשם הקטינים רק במצב בו בית המשפט לא בחן את ההסכם בצורה מעמיקה ובחן היטב כי אכן ההסכם נחתם מרצון חופשי ולא כל לחץ או כפייה מצד אחד מבני הזוג. בית המשפט יבחן האם התנהל הליך מהותי ונפרד באשר למזונות הילדים והאם אכן נבדקו צרכיהם ואם ישוכנע בית המשפט כי במעמד ההסכם לא נבחנו הצרכים, יאפשר בית המשפט ניהול תביעה עצמאית בשם הילדים.

"על מנת שהחלטות הנוגעות לקטינים במישרין, בכל עניין, יוכלו לחייבם, צריכות הן להתקבל על בסיס דיון מהותי שהתקיים בעניינם באופן המבטיח שטובתם נשקלה כשהיא לעצמה"

כב' השופט נ. הנדל בג"צ 4407/12

בית המשפט יבצע בדיקה בשני שלבים – השלב הראשון, האם ההסכם שערכו הצדדים נבחן כראוי ולאחר שבית המשפט משתכנע כי לא נבחן, יבדוק האם קופחו הילדים באותו ההסכם.

שינוי נסיבות מהותי:

על אף שבני הזוג ערכו הסכם ואישרו אותי בבית המשפט או בבית הדין הרבני וכן במקרים בהם ניתן פסק דין למזונות קטינים, ניתן בכל עת לפנות אל בית המשפט בבקשה להגדלת מזונות או בבקשה להפחתת מזונות בטענה שחל שינוי נסיבות מהותי מיום אישור ההסכם/מתן פסק הדין.

בפסיקה נקבע כי על הטוען לשינוי הנסיבות (קרי: התובע), להוכיח שינוי נסיבות מהותי, ועליו להיות כזה שלא נצפה ולא ניתן היה לצפות מראש, עת החתימה על ההסכם או במועד מתן פסק הדין. לדוגמא: שינוי הסדרי ראייה ממשמורת אצל הורה למשמורת משותפת, כאשר חל שינוי מהותי בהסדרי השהות של הילדים נתן לבקש שינוי נסיבות.

לאחרונה ניתן פסק דין הקובע כי גם פסק הדין בבע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות מהותי.

"השינוי שחל עם הלכת 919/15 מהווה לטעמי שינוי נסיבות שיש להידרש בעטיו לשיעור המזונות, וכאמור – אף אם הוא עומד בפני עצמו."

כב' השו' ע.אליאס תמ"ש 4542-03-16

בקשה למזונות זמניים:

לאחר שהוגשה תביעה למזונות קטינים יש להגיש כתב הגנה, לקיים דיון מקדמי ודיון הוכחות עד למתן פסק דין. מאחר ובתי המשפט עמוסים מאוד, תביעה שכזו מתבררת זמן ממושך.

מאחר ומדובר במזונות ילדים , שלא ניתן להמתין זמן רב עד שתוכרע, שכן מדובר בכספים המשמשים למזון, רפואה, מדור וכו', ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים.

בשלב זה בודק בית המשפט את הכנסות והוצאות הצדדים ואת צרכי הילדים, על פי התרשמותו בלבד ולא בודק לעומק ואינו נכנס לעובי הקורה אלא נותן הערכה כללית.

עם הגשת הבקשה ובהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, על בית המשפט לקבל את תגובת הצד השני בטרם יקבע מזונות זמניים, לבקשה ולתגובה יש לצרף תצהיר ומסמכים תומכים.